עבודה באירופה
עד לפני מספר לא רב של שנים וודאי לפני בועת ההי-טק המושג
עבודה באירופה
לא היה מקובל כלל וכלל, וודאי שלא בקרב רוב האוכלוסייה. בכל הנוגע לאירופה באותה תקופה, אם לא היית איש עסקים הרי שהכוונה לחופשה בלבד או ביקור קרובי משפחה.
ככול שהפך העולם ליותר ויותר גלובלי והוסדרה רגולציה בנושא כפל מס, החל ניוד גדול יותר של כוח אדם והוא בא לענות על שני צרכים:
1. אספקה של כוח אדם מקצועי שיתפעל ויעביר ידע, לרוב בשכר ממוצע או גבוה ממנו ביחס לאותה מדינה.
2. אספקה של כוח אדם לא מקצועי או מקצועי למחצה, שימלא ענפי תעסוקה בהם יש קושי לגייס עובדים מתוך המדינה, לרוב בשכר הנמוך מהשכר הממוצע באירופה אך גבוהה מהשכר בישראל.
ישראלים רבים כך נראה, קפצו על ההזדמנות וכיום ניתן לראות במדינות שונות באירופה, לרוב מדינות מערביות אך לא רק, ישראלים רבים בכל ענפי העבודה.
בגזרת כוח האדם המקצועי ניתן למצוא לצד עובדים בתחומי ההי-טק כגון מחשבים, תקשורת, מערכות הגנה צבאיות ומערכות תקיפה טקטיות וכו', גם עובדים ההנדסה האזרחית, אבטחה וחקלאות.
בגזרת כוח האדם הלא מקצועי ניתן למצוא עובדים בתחומי המכירות בעיקר אך גם בתחומים כמו הובלות, מנעולנות, דייג והתקנות שונות.
כפי שניתן לראות, הפיכתו של העולם לכפר גלובלי קטן פתח אפשרויות תעסוקה אין ספור בפני ישראלים רבים, במגוון רחב של תחומים...
לך נשאר רק להחליט, באיזה תחום ובאיזה מדינה באירופה בא לך לעבוד...